פק"מ בבנק

יש שיגידו שפק"ם בבנק זו השקעה נהדרת לטווח הארוך, ויש שיגידו שלא. איזו מן הדעות היא הנכונה ביותר? זה בהחלט תלוי בסדר העדיפויות, בצרכים ובמענה עליהם. נסקור בכתבה זו את משמעות המושג – פק"מ, כמו גם נעלה רעיונות, באשר להיבטי ההשקעה המיוחסים לו. לבסוף, נדע קצת יותר על הפק"מ, ונהיה קצת יותר מודעים באשר לשאלה – האם לשים את הכסף בפק"ם, זו השקעה חכמה.

מה זה פק"מ?

ראשית כל, נגיד שפק"ם הוא למעשה קיצור עבור פיקדון קצר מועד – והוא למעשה מעין חיסכון, שהבנקים מציעים. הפיקדון מוצע לתקופה מוגדרת מראש, ויכול בהחלט להיות קצר מועד – בניגוד, אולי, לקרנות וקופת גמל מסוימות, ו/או שלל מכשירים פיננסיים אחרים – אשר נועלים את הכסף בתוך החיסכון, ולא מאפשרים משיכה שלא אלא אם כן מדובר בתחנות יציאה – וגם אז לא בטוח שיהיה ניתן לשלוף את הכסף בקלות ובפשטות מבלי לשלם מיסים ועמלות מסוימות. על כן, פק"מ נוטה להציע פתרון קצת יותר מזורז לאחסון ולמשיכת הכסף – דרך מסוימת להניח את הכסף במקום "בטוח", מבלי לחשוף אותו לסיכונים.

סיכונים פיננסיים בפק"ם

שהרי גם בקרנות נאמנות, קופות גמל, וכיוצא בזה – ישנם סיכונים פיננסיים – שכן ראשית כל מדובר על מכשירין פיננסיים שמגיעים עם עמלות ניהול – משמע הכסף המושקע בקופה, או בחיסכון, משמש גם כדי לממן את ניהולו על ידי מנהל הקופה/הקרן/וכד', כך שהוא למעשה נמצא "בשימוש", בעוד שבפק"ם, אין הוא מנוהל ולכן אין עמלות ניהול בעבורו. יתרה מכך, חלק מהסיבה שאנשים יגידו שפק"ם יכול להיות השקעה שאינה שימושית ואינה רלוונטית – זה כי הכסף פשוט אינו מושקע בשוק ההון, ועל כן "לא משתתף" בשווקים, על כן כנראה לא יכול לגדול משמעותית. עם זאת, קרנות נאמנות, וכן הלאה מכשירים פיננסיים – שלא נדבר על השקעות "רגילות" בשווקים הפיננסיים, אכן מאפשרות לכספים המושקעים בהן – להיסחר בבורסות השונות, ועל כן יש פוטנציאל תשואה רב וגדול בהרבה מזה המתקיים והאפשרי עבור פק"ם, לפחות בחלק מהמקרים. שכן פק"ם יכול ועלול להציע אחוז תשואה מזערי, או כזה השואף לאפס, בעוד מכשירים פיננסיים אחרים יכולים להביא ווריאציות רבות ומשונות.

ענייני תשואה

לדוגמה, קרן נאמנות, ו/או קופת גמל יכולה לאפשר מחד תשואה חיובית של אחוזים בודדים ואף אחוזים דו ספרתיים, במידה והיא חוותה הצלחה נהדרת – ויכולה גם לאפשר תשואה שלילית, כלומר שלא התרחשו רווחים אלא דווקא הפסדים בשיקולי ההשקעות של כספי הקרן ו/או הקופה בשוק ההון, כמו גם קוזזו מתוך כך גם עלויות הניהול של המכשיר הפיננסי. על כן, מאידך ניתן להגיד שכסף לא גדל יותר מדי בפק"ם, כיוון שהוא לא נע ונד מעמדתו המקורית, וייתכן שהתשואה בעבורו לא באמת יכולה להיחשב כלי אמין כדי לאפשר להגדיל את כמותו – ומצד שני, כאמור, לא סביר שהכסף יאבד מכמותו תוך שיהיה מאוחסן בכספות הבנק, כביכול.

החלטה בהתאמה אישית

על כן, השיקול הוא כאמור – מה הצורך, מה המענה שרוצים לתת על הצורך? במידה ויש רצון להתחיל ולייצר הכנסה פאסיבית מסוימת, כדרך השקעה בשווקים הפיננסיים, בכל דרך שהיא, ייתכן שפק"ם זו פשוט לא הדרך הנכונה. במידה ורוצים לשמור את הכסף "במקום בטוח" (באופן יחסי) הבנק יכול לאפשר מידה מסוימת של יציבות, כאשר בודקים מראש, כמובן, את כל התנאים של העסקה כמו גם את מידת יכולתו של הבנק לאפשר זאת. על כן, מי שמעודד אנשים להשקיע בשוק ההון, כדי לקבל, תיאורטית ובמקרים מסוימים תשואה גבוהה מזו המתקבלת ברוב המקרים כדרך פק"ם בבנק – יגיד שפק"ם בבנק זה פשוט רעיון שאינו יעיל כדי להגדיל את מידת התשואה האפשרית בעבור הכסף, לו היה מושקע בשווקים הפיננסיים.