אגרת חוב (אג"ח), מה זה ולמה זה משמש?

אגרת חוב (אג"ח) היא נייר ערך המהווה תעודת התחייבות לתשלום חוב. זהו מכשיר פיננסי שבאמצעותו גופים שונים לווים כסף מהציבור

בהנפקת אג"ח, מקבל המנפיק סכום כסף מרוכש האיגרת מראש, ומתחייב לשלם בתמורה את הסכום הנקוב, בתוספת ריבית, במועדים עתידיים קבועים

ישנם שני סוגים עיקריים של אג"ח:

1. אג"ח ממשלתית: מונפקת על ידי הממשלה.

2. אג"ח קונצרנית: מונפקת על ידי חברה מסחרית גדולה

   
   

המטרה העיקרית של הנפקת אג"ח היא גיוס כספים לטובת הגוף המנפיק. בניגוד להלוואה בנקאית, הנפקת אג"ח מאפשרת גיוס כספים ישירות מהציבור

סוגי אג"ח

קיימים מספר סוגי אג"ח, המתחלקים לפי מאפיינים שונים:

לפי טווח זמן:

1. אג"ח קצר מועד: לפדיון בתוך פחות משנה, לרוב מדובר במק"מים.

2. אג"ח לטווח בינוני: לפדיון בין שנה לעשר שנים.

3. אג"ח לטווח ארוך: לפדיון בתוך יותר מעשר שנים

לפי סוג הריבית:

1. אג"ח בריבית קבועה: שיעור הריבית נשאר קבוע לאורך כל חיי האיגרת.

2. אג"ח בריבית משתנה: הריבית משתנה בהתאם לריבית במשק.

3. אג"ח צוברת (או אג"ח בלון): הריבית נצברת ומשולמת בתשלום חד פעמי ביום הפדיון.

4. אג"ח ללא ריבית: משלמת רק את הערך הנקוב, ללא תוספת ריבית

לפי הצמדה:

1. אג"ח צמודות מדד: הקרן והריבית צמודות למדד המחירים לצרכן.

2. אג"ח לא צמודות: הקרן והריבית אינן צמודות למדד כלשהו

   
   

תשואה באג"ח

התשואה באג"ח מורכבת משני מרכיבים עיקריים:

1. ריבית קופון: הריבית שמשלם מנפיק האג"ח למחזיק בה באופן תקופתי.

2. תשואה לפדיון: התשואה הכוללת שמקבל המשקיע אם יחזיק באג"ח עד למועד הפדיון.

ההבדל בין ריבית הקופון לתשואה לפדיון נובע משינויים במחיר האג"ח בשוק המשני. כאשר מחיר האג"ח בשוק נמוך מהערך הנקוב, התשואה לפדיון תהיה גבוהה יותר מריבית הקופון. לעומת זאת, כאשר מחיר האג"ח גבוה מהערך הנקוב, התשואה לפדיון תהיה נמוכה יותר מריבית הקופון.

סיכונים באג"ח

למרות שאג"ח נחשבות בדרך כלל להשקעה בטוחה יחסית, קיימים מספר סיכונים:

1. סיכון אשראי: הסיכון שהמנפיק לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו ולא יפרע את החוב.

2. סיכון ריבית: כאשר הריבית במשק עולה, ערך האג"ח יורד, ולהיפך.

3. סיכון אינפלציה: באג"ח לא צמודות, עלייה באינפלציה מקטינה את הערך הריאלי של התשלומים.

4. סיכון נזילות: הסיכון שלא יהיה אפשר למכור את האג"ח במהירות ובמחיר הוגן.

5. 
   

דוגמאות מהעבר

1. משבר החוב היווני (2010): יוון נקלעה למשבר חוב חמור, מה שהוביל לירידה חדה בערך אג"ח ממשלתיות יווניות. משקיעים רבים איבדו חלק ניכר מהשקעתם, מה שממחיש את סיכון האשראי באג"ח ממשלתיות.

2. משבר הסאב-פריים בארה"ב (2008): אג"ח מגובות משכנתאות איבדו את ערכן באופן דרמטי כאשר התברר שהן מבוססות על הלוואות בעייתיות. זוהי דוגמה לסיכון האשראי באג"ח קונצרניות.

3. עליית הריבית בארה"ב (2022): כאשר הפדרל ריזרב העלה את הריבית במשק באופן משמעותי, ערכן של אג"ח ארוכות טווח ירד בחדות. זוהי דוגמה לסיכון הריבית באג"ח.

4. משבר הקורונה (2020): בתחילת המגפה, היתה ירידה חדה בערך של אג"ח קונצרניות, במיוחד בענפים שנפגעו קשות כמו תעופה ותיירות. זוהי דוגמה לסיכון אשראי וסיכון נזילות.

5. תקופת האינפלציה הגבוהה בישראל (שנות ה-80): אג"ח לא צמודות איבדו חלק ניכר מערכן הריאלי בשל האינפלציה הגבוהה. זוהי דוגמה לסיכון האינפלציה באג"ח.

לסיכום, אג"ח הן כלי השקעה חשוב המאפשר לממשלות ולחברות לגייס כספים, ולמשקיעים להשיג תשואה יציבה יחסית. עם זאת, חשוב להבין את הסיכונים הכרוכים בהשקעה באג"ח ולבחור את סוג האג"ח המתאים ביותר לצרכי המשקיע ולרמת הסיכון שהוא מוכן לקחת. ניתוח מעמיק של מצב המנפיק, תנאי השוק, והמגמות הכלכליות הוא קריטי להצלחת ההשקעה באג"ח.

מה ההבדל בין אג"ח ממשלתית לבין אג"ח קונצרנית

אג"ח ממשלתית מונפקת על ידי הממשלה, בעוד אג"ח קונצרנית מונפקת על ידי חברות

1. רמת הסיכון באג"ח ממשלתית נמוכה יותר, שכן הסיכוי שממשלה לא תוכל להחזיר את החוב נמוך מאוד.

2. התשואה על אג"ח ממשלתית בדרך כלל נמוכה יותר מהתשואה על אג"ח קונצרנית, בשל רמת הסיכון הנמוכה יותר.

3. אג"ח ממשלתית משמשת למימון גירעונות תקציביים של הממשלה, בעוד אג"ח קונצרנית משמשת לגיוס כספים עבור השקעות או הוצאות של החברה.

4. אג"ח קונצרנית מדורגת על ידי חברות דירוג אשראי, המעריכות את רמת הסיכון של החברה המנפיקה.

מה ההבדל בתשואה בין אג"ח ממשלתי לאג"ח קונצרני