הערכת שווי חברות. אילו שיטות להערכת שווי קיימות ואיך נבצע אותן?
- Moni Hadad
- 14 בספט׳ 2025
- זמן קריאה 4 דקות
הערכת שווי של חברות פרטיות היא תהליך מרכזי ומשמעותי המשמש לקבלת החלטות עסקיות, פיננסיות ומשפטיות שונות, כדוגמת השקעות, רכישות, מיזוגים, חלוקת מניות וניהול סיכונים. קיימות בעולם שיטות הערכה מגוונות, כאשר הבחירה בשיטה המתאימה תלויה בסוג החברה, הענף בו היא פועלת, המבנה המשפטי שלה, והמידע הזמין להערכתה. מאמר זה משלב את הגישות המקובלות להערכת שווי – גישת ההכנסות (לרבות היוון תזרימי מזומנים), גישת השוק (הערכת שווי באמצעות השוואה למכפילים ועסקאות דומות), וגישת הנכסים (שווי נכסי נטו). כמו כן, הוא מתמקד בהבדלים בין סוגי חברות – תעשייתיות, שירותים, קמעונאיות, פיננסיות ועסקים מסוגים שונים, תוך מתן דוגמאות מספריות שממחישות את ההבדלים. נוסף לכך, מוצגים ההבדלים המשמעותיים בין מבנה חברה בע"מ לעוסק מורשה או שותפות, והשפעתם על שיטות ההערכה. המיזוג שבין המקורות השונים מדגיש את ההתאמה הענפית של השיטות, את יתרונותיהן וחסרונותיהן ונותן תמונה כוללת ומקיפה להשגת הערכת שווי מדויקת ורלוונטית.
מטרת מיזוג זה היא לספק סקירה מקיפה ומאוחדת של שיטות הערכת שווי חברות פרטיות, תוך תיחום הנושאים לשיטות המרכזיות הקיימות כיום, הבדלי הענפים וכן ההבדלים במבני עסק שונים, לצד מתן דוגמאות מספריות להמחשה ברורה ומקיפה.
שיטות עיקריות להערכת שווי חברות פרטיות
קיימות שלוש גישות מרכזיות להערכת שווי חברות, וכל אחת מותאמת לסוג חברה ספציפי ולמטרת ההערכה:
1. גישת ההכנסות (Income Approach)
גישה זו מתמקדת בהערכת תזרימי המזומנים העתידיים או הרווחים העתידיים של החברה, שהם גורמים מהותיים בקביעת ערך העסק. הנפוצה שבהן היא שיטת ההיוון לתזרימי מזומנים (DCF - Discounted Cash Flow), שבה מחשבים את הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים הצפויים בפרקי זמן עתידיים, תוך שימוש בשיעור היוון שמייצג את רמת הסיכון.
יתרונות: משקפת את הפוטנציאל הכלכלי האמיתי של החברה, משקללת סיכונים ותחזיות עתידיות.
חסרונות: דורשת תחזיות מפורטות ואומדנים מדויקים, פחות מתאימה לחברות ללא תזרימים יציבים או לחברות בשלבי סטארט-אפ בודדים.
דוגמה מספרית בגישת DCF לחברת שירותים:
חברה עם תזרימי מזומנים צפויים של 600,000 ש"ח בשנה, ושיעור היוון של 10%
שווי=600,0000.10=6,000,000 ש"ח שווי=0.10600,000=6,000,000 ש"ח
2. גישת השוק (Market Approach)
גישה זו משווה את החברה לחברות דומות בשוק או לעסקאות הדומות שהתרחשו לאחרונה. מצובים נפוצים לשימוש בשיטת המכפילים, שבה מכפיל את הרווח או המכירות של החברה לפי מכפיל מקובל בענף.
יתרונות: מהירה לפעול, מבוססת על מחירי שוק אפקטיביים, שימושית כאשר יש נתוני השוואה טובים.
חסרונות: תלויה בזמינות נתוני השוק, עשויה להיות מוטה בעת תנודות שוק או מקרים מיוחדים.
דוגמה בגישת השוק לחנות קמעונאית:
רווח תפעולי מייצג של 400,000 ש"ח ומכפיל ענפי 5:
שווי=400,000×5=2,000,000 ש"ח שווי=400,000×5=2,000,000 ש"ח
3. גישת הנכסים (Asset Approach)
שיטה שמתבססת על הערכת שווי הנכסים נטו, כלומר נכסים פחות התחייבויות. מתאימה במיוחד לחברות תעשייתיות, חברות נדל"ן, בנקים וחברות פיננסיות שיש להן נכסים מוחשיים משמעותיים.
יתרונות: מדויקת לחברות עם נכסים משמעותיים, פשוטה יחסית לחברות יציבות בעלות נכסים.
חסרונות: אינה מתחשבת בפוטנציאל הצמיחה או בקניין הרוחני, פחות רלוונטית לתחומים שירותיים או טכנולוגיים.
דוגמה לחברה תעשייתית לפי שיטת ה-NAV:
נכסים בשווי 10 מיליון ש"ח והתחייבויות בסך 3 מיליון ש"ח:
שווי=10,000,000−3,000,000=7,000,000 ש"ח שווי=10,000,000−3,000,000=7,000,000 ש"ח
הבדלים בין ענפים
חברות תעשייתיות
מאופיינות בנכסים פיזיים משמעותיים ובהפקת תזרימי מזומנים יציבים. בדרך כלל משלבים בין שיטות ה־DCF לבין שיטת הנכסים.
דוגמה לחברת תעשיה עם EBITDA שנתי של 2 מיליון ש"ח ומכפיל ענפי 8:
שווי=2,000,000×8=16,000,000 ש"ח שווי=2,000,000×8=16,000,000 ש"ח
חברות שירותים
בעיקר מתמקדות בתזרים המזומנים והרווח התפעולי. שיטת DCF ומכפילי רווח הן השכיחות ביותר.
דוגמה לחברת ייעוץ עם הכנסה של 700,000 ש"ח בשנתית ושיעור היוון 12%:
שווי=700,0000.12=5,833,333 ש"ח שווי=0.12700,000=5,833,333 ש"ח
קמעונאים וסיטונאים
הערכת שווי מבוססת בשוק עם מכפילי רווח או מכירות, עם השוואות רבות הזמינות בין חברות דומות.
דוגמה לחנות עם מכירות שנתיות של 5 מיליון ש"ח ומכפיל מכירות 0.4:
שווי=5,000,000×0.4=2,000,000 ש"ח שווי=5,000,000×0.4=2,000,000 ש"ח
חברות פיננסיות ובנקים
הערכה נעשית בעיקר לפי שווי נכסי הנטו, עם דגש על הון עצמי ותשואה להון.
דוגמה לבנק עם הון עצמי של 80 מיליון ש"ח ומכפיל 1.2:
שווי=80,000,000×1.2=96,000,000 ש"ח שווי=80,000,000×1.2=96,000,000 ש"ח
הבדל בין חברה בע"מ לעוסק מורשה/שותפות בהערכות שווי:
חברה בע"מ היא יישות משפטית נפרדת, עם יכולת גיוס הון מורכבת, אחריות מוגבלת ומבנה הון שמאפשר שיטות הערכה מגוונות.
עוסק מורשה או שותפות – גופים עם אחריות משפטית בלתי מוגבלת, פחות פורמליים, ועם הערכת שווי שמתבצעת בדרך כלל באמצעות שיטות פשוטות יותר כגון מכפילי רווח או הערכות מהירות.
דוגמה:
עוסק מורשה עם רווח מייצג של 120,000 ש"ח ומכפיל 2:
שווי=120,000×2=240,000 ש"ח שווי=120,000×2=240,000 ש"ח
אותה פעילות כחברה בע"מ עם רווח צפוי 200,000 ש"ח ושיעור היוון 12%:
שווי=200,0000.12=1,666,667 ש"ח שווי=0.12200,000=1,666,667 ש"ח
סיכום היתרונות והחסרונות של שיטות הערכת השווי
שיטה | יתרונות | חסרונות |
DCF | מתחשבת בפוטנציאל ההכנסות העתידי, מדויקת לחברות פעילות ובשלות | דורשת תחזיות מדויקות, לא מתאימה לעסקים לא יציבים או סטארט-אפים |
שיטת השוק ומכפילים | מהירה, מבוססת על נתוני שוק ומכירות בשוק | תלויה בזמינות נתונים והשוואות, לפעמים לא ריאלית במצבים מיוחדים |
שיטת הנכסים | פשוטה יחסית, מדויקת לחברות נכסים ולבנקים | לא מתחשבת הצמיחה לעתיד, פחות רלוונטית לחברות שירותים וטכנולוגיה |
שיטות מתקדמות (Intrinsic Value, Real Options) | מתאימה למיזמים חדשניים, מתחשבות באי ודאות | מורכבת, דורשת מומחיות, הן פחות נפוצות |
הערכת שווי של חברה פרטית היא תהליך מורכב שיש להתאים אותו לאופי החברה, הענף בו היא פועלת, גודל העסק, והמידע הפיננסי הזמין. בחברות תעשייתיות למשל שילוב של DCF ושווי נכסי עדיף, בעוד שבחברות שירותים שיטת DCF או מכפיל רווח הם המומלצים. בחברות פיננסיות שווי הנכסים הוא הבסיסי ביותר. בנוסף, קיימות הבדלים מהותיים בין הערכת שווי של חברה בע"מ לבין עוסק מורשה, בעיקר בשל המבנה המשפטי והפיננסי של הגופים. לבסוף, השילוב של מספר שיטות הערכה יכול לסייע בקבלת החלטות פיננסיות מושכלות יותר, תוך איזון בין יתרונות וחסרונות השיטות השונות.
בכל מקרה כדאי להיוועץ ברואה חשבון המתמחה בתחום זה




תגובות